סוכרת הריון (GDM) משקפת אי סבילות ניכרת לצריכת גלוקוז במהלך ההריון. הגדרה אוניברסילית איננה, אם כי קיימת הסכמה ביולוגית מבוססת על תוצאות בדיקת סבילות לגלוקוז שבוצעה באמצע ההריון. עניין זה חשף עלייה מתמשכת בשכיחות של סוכרת הריון ברחבי העולם, אשר בולטת במיוחד במדינות בעלי הכנסה בינונית הן בתוך ומחוץ לאירופה, ומשפיעה על 8 עד 30% מכלל הנשים ההרות בהתאם למדינה.
שכיחות המגיפה של סוכרת הריון הינה מדאיגה ובעלת תוצאות מרחיקות לכת, שכן השפעות שליליות יכולות לבוא לידי ביטוי בתצורה של מחלות לא מדבקות הן על האם והן על צאצאיה. קיים מחסור בידע כולל בעל מעט גורמי סיכון מזוהים ואבחון מאוחר מדי לניהול מיטבי של סוכרת הריון והשלכותיה. אבחנה מוקדמת של סוכרת הריון טומנת בחובה סיכון של עד 60% לכל החיים לחלות בסוכרת מסוג 2. זיהוי של אותן נשים שהינן בסיכון גבוה יותר לחלות בסוכרת מאפשר הצגה בזמן של אמצעים לעיכוב או מניעת הופעת סוכרת ומהווה קבוצת סיכון גבוהה שניתן לזהות בקלות.
אבל תופעה זו איננה עוצרת רק אצל האם: מעט מאוד ידוע על ההשפעה שיש לסוכרת הריון על הצאצאים, והאפידמיולוגיה אינה מינימלית: 1 מכל 6 לידות חי מושפעות מסוכרת הריון. הספרות מצביעה על סיכון מוגבר להשמנה בילדות ותכונות של מחלות לב וכלי דם בבגרות – לכן סוכרת הריון משפיעה באופן מתמשך על בריאותם של האזרחים העתידיים הסוללים את דרכם לתסמונות מטבוליות.
זיהוי מוקדם וטיפול בסוכרת הריון מאפשר התערבות בשלבים מוקדמים, המספקים הזדמנויות לרופאים, אזרחים וקובעי מדיניות, להשפיע באופן מתמשך ולהפחית מחלות שאינן מדבקות.